השתלת שיניים (שתל דנטלי)

מהי השתלת שיניים

מהי השתלת שיניים

על מנת ששן טבעית תוכל להתנגד לכוחות חזקים בזמן הלעיסה עליה להיות מעוגנת היטב בעצם הלסת. בדומה לעץ הזקוק לשורשים עמוקים ורחבים אשר עוזרים לו להתנגד לרוחות חזקות, שן בריאה מורכבת משורש או מספר שורשים גדולים השקועים בעצם הלסת ומשמשים כנקודת עיגון לשן. במקרה בו אנו נדרשים לשחזר שן או מספר שיניים חסרות עלינו ליצור נקודות עיגון, מעין "שורשים מלאכותיים", לשיניים המשוקמות. התהליך הכירורגי של השתלת שתלים לצרכי שיקום שיניים, המכונה לעיתים באופן שגוי "השתלת שיניים", הוא למעשה טיפול כירורגי עדין בו מוחדר לעצם הלסת מבנה דמוי בורג העשוי מטיטניום אשר משמש בהמשך כבסיס לשיקום השן החסרה. 

מה משפיע על הצלחת השתלת השיניים

מה משפיע על הצלחת השתלת השיניים

בשבועות הראשונים שלאחר החדרת השתל אל תוך עצם הלסת מתחיל תהליך טבעי של צמיחת עצם אל פני השטח של השתל במטרה לחזק את העיגון של השתל בלסת. תהליך זה נקרא אוסאואינטגרציה (Osteointegration) ומכונה בדרך כלל בשפה פשוטה כ״שלב קליטת השתל בלסת". הפרעה במנגנוני ריפוי הפצע (דוגמת סכרת שאינה מאוזנת), מחלת חניכיים לא מבוקרת ועומס ראשוני גבוהה על השתל מקטינים ואף עלולים למנוע את קליטת השתל בלסת. בשלב זה לא נמצאו עדויות ברורות כי עישון מקטין באופן משמעותי את אחוזי הצלחת הטיפול.

האם יש יתרון לשתל על פני השן הטבעית

האם יש יתרון לשתל על פני השן הטבעית

אין שום תחליף טוב ויעיל יותר משן טבעית או גדם של שן שעבר טיפול. המבנה היחודי של השיניים ומערכת התאחיזה שלהם מאפשרים לעיסה יעיליה ומשפרים את המשוב בזמן חיתוך ולעיסת מזון. שום פתרון שיקומי, לרבות השתלת שיניים הנחשבת כיעילה מאוד, אינו משתווה ברמתו או באיכותו לשן טבעית. בכל מקרה שניתן לשמר שן טבעית אפילו בטיפול מורכב, מומלץ לנסות ולטפל בשן. הפתרון החלופי של עקירת השן והשתלת שתל תמיד יהיה קיים כרשת ביטחון למקרה של כשלון הטיפול בשן.

מה ניתן לעשות כאשר אין מספיק גובה עצם בלסת

מה ניתן לעשות כאשר אין מספיק גובה עצם בלסת

אחת הדרכים שתופסת תאוצה לאחרונה ומיועדת להתמודד עם חוסר העצם הזמינה להשתלה היא הגישה להשתמש בשתלים קצרים מאוד. למרות שאין הגדרה רפואית מוסכמת לאורכו של שתל קצר, נהוג לומר כי שתל שאורכו קצר מ-10 מ"מ הוא שתל קצר. כיום, ניתן למצוא שתלים קצרים באורכים 8, 6 ואך 5 מ"מ המוחדרים ללסתות ביחסית בהצלחה וזאת במקביל לשתלים באורך של 10-16 מ"מ המוחדרים בגישה השמרנית. לפי ההגיון הבריא הקטנה של אורך (גובה) השתל שנבחר להשתמש מצריכה הגדלה בקוטר השתל הנבחר על מנת לפצות ולשמור על פני שטח מגע מספקים בין השתל לעצם הלסת ולכן, הקטנה באורך השתל תאלץ את הכירורג המשתיל לוודא שקיים רוחב מספק של עצם זמינה על מנת שיוכל לבחור בשתל רחב יותר.

מתי משקמים על השתל , העמסה מיידית ומאוחרת

מתי משקמים על השתל , העמסה מיידית ומאוחרת

הגישה הקלאסית של השתלת שיניים כוללת שני ניתוחים המבוצעים תחת הרדמה מקומית המבוצעים כמספר חודשים לאחר עקירת השן אותה משקמים. בשלב הראשון מחדירים את השתל לתוך הלסת ומכסים אותו בחניכיים כך שהשתל לא יהיה חשוף כלל לעומס או לחיידקי חלל הפה. לאחר תקופת המתנה של מספר חודשים אשר במהלכם מתרחש תהליך חיבור השתל לעצם חושפים בניתוח קצר את השתל לחלל הפה. גישה זו מכונה בשפה המקצועית "השתלה וחשיפה בשני שלבים". שיפורים שחלו בפיתוח שתלים דנטליים יחד עם הצטברות ידע וניסיון בתחום ההשתלות גרמו לרופאים רבים לאתגר את הגישה הקלאסית ולנסות לקצר את משך הטיפול. כיום, במקרים מסוימים ניתן להחדיר את השתל ולחשוף אותו לחלל הפה בניתוח אחד. גישה נוספת היא הגישה של השתלת שתל מייד לאחר עקירת השן באתר עקירת השן "השתלה מיידית". בהתאם לגישה זו משתלים ומשקמים על השתל באופן מיידי את חוסר השן מייד לאחר העקירה ובכך מקטינים את אי הנעימות הכרוכה באובדן השן.

כאב הוא תסמין עם מאפיין סובייקטיבי. לכל אחד ואחת מאיתנו סף גירוי שונה ועוצמת הגירוי הנדרשת ליצירת תחושת אי נעימות או תחושת כאב שונה אצל כל אחד מאיתנו.
התהליך הכירורגי להשתלת שתל שיקומי ("השתלת שיניים") אינו כואב באופן חריג אך תתכן אי נעימות קלה בזמן ההרדמה המקומית או מספר ימים לאחר ההשתלה. באופן כללי ובהעדר סיבוך חריג, עוצמת הכאב הצפוייה לאחר הניתוח להשתלת השיניים אינה גדולה יותר מאשר עקירת שן וניתן להקטינה בקלות על ידי נטילה של משככי כאבים לאחר הטיפול.

כל פעולה כירורגית כרוכה בסיבוכים וסיכונים אפשריים בדומה לעובדה שכל חציית כביש או נסיעה בכלי רכב כרוכים בסיכון להיות מעורב בתאונת דרכים.
הסיבוכים האפשריים בהחדרת שתלים ללסתות דומים לסיבוכים האפשריים בכל פעולה כירורגית המבוצעת בחלל הפה וכוללים: דימום ממושך, זיהום מאתר הניתוח, תפיחות מקומית, שטפי דם באיזור המטופל, הגבלה בפתיחת הפה או כאב חריג. בנוסף, השתלת שיניים בלסת התחתונה טומנת בחובה את הסיכון לפגיעה חלקית או מלאה בעצב המנדיבולרי ואילו השתלת שיניים באיזורים אחוריים בלסת העליונה מעלה את הסיכון לפגיעה בחלל האף או במערות האף (סינוסים) עד למצב של דלקת במערות האף (סינוסיטיס).
הערכה טרום טיפולית מדוקדקת לרבות הערכת המצב הרפואי הכללי של המטופל, שימוש באמצעי הדמייה דוגמת צילומי רנטגן, נסיונו של הרופא המטפל וכן הקפדה אחר מילוי הנחיות הרופא תורמים רבות להקטנת הסיכוי להתפתחות סיבוך או סיכון חריג.
הצלחת טיפול שיקומי נתמך שתלים, "השתלת שיניים" בשפה המקובלת, מוגדרת כשיקום התפקוד והאסטטיקה של השן או השיניים החסרות ללא סיבוכים חריגים לאורך שנים.
נתונים עדכניים המפורסמים בספרות המקצועית מצביעים על 95-98% הצלחה בטיפול כירורגי להשתלת שיניים בשימוש בשתלים מהדורות המתקדמים. אחוזי הצלחה גבוהיים אלו מתקיימים כל עוד ומקפידים על תכנון נכון של השיקום וההשתלה בהתאם לכללים וכן מקפידים על גהות פה טובה באופן יומיומי סביב השתלים.
הצלחת הטיפול תלוייה הן בידע ובמיומנות הרופא המטפל אך לא פחות גם בידי המטופל עצמו. לצערינו אחוזי ההצלחות בטיפול שיקומי נתמך שתלים ("השתלת שיניים") במדינות מסויימות נמוך יחסית ביחס לממוצע העולמי עקב שיקול דעת מוטעה ותכנון לקוי של הטיפול מצד הצוות המטפל.
נהוג להגדיר ולהפריד בין "כשלון מוקדם" בהשתלת שיניים המופיע זמן קצר לאחר החדרת השתל לבין "כשלון מאוחר" בהשתלת שיניים המופיע מספר שנים קצר לאחר ההשתלה.
כשלון מוקדם בהשתלת שיניים מתרחש בשבועות או בחודשים הראשונים לאחר החדרת השתל, לעיתים אף לפני חשיפת השתל לחלל הפה או הפעלת העומס על גבי השתל. ברוב המקרים כישלון מוקדם בהשתלת שיניים נגרם עקב: זיהום מקומי חריף באתר ההשתלה, טכניקה כירורגית לקוייה או מצב רפואי חריג של המטופל שמנע איחוי של השתל ללסת.
כשלון מאוחר בהשתלת שיניים מופיע לרוב כשנה עד מספר שנים לאחר הטיפול ונגרם לרוב עקב: זיהום כרוני סביב השתל הנובע ממחלת חניכיים לא מבוקרת או אי הקפדה על גהות הפה, או עקב תכנון לקוי של שיקום השיניים על גבי השתל  כך שנוצר עומס מוגבר ולא מבוקר על השתל  (לדוג' שימוש במספר קטן של שתלים או שימוש בשתלים צרים וקטנים אל מול עומס לעיסי גבוהה).
משך הזמן ששתל שיקומי מחזיק מעמד בלסתות ומתפקד כעוגן יציב תלוי במספר רב של גורמים ובניהם: מידת האיחוי שנוצרה בין השתל לעצם (אוסטאואינטגרציה), כמות וגודל העומסים המופעלים על השתל, בריאותו הכללית של המטופל והרגלי גהות הפה (הגיינה אוראלית) של המטופל. מניחים כי שיפורים טכנולוגיים בגאומטריית ועיבוד פני שטח השתלים תורמים להגדלת הישרדותם בלסתות אך הנחה זו זקוקה לביסוס מחקרי מוצק יותר.
מגוון מחקרים בספרות המקצועית אשר בחנו את משך הזמן ששתלים דנטליים תפקדו ביעילות בלסתות מצאו כי משך הזמן הממוצע הוא 10-15 שנים אולם, מנסיוני האישי, הבחנתי לעיתים במקרים בהם שתלים שרדו ותפקדו ביעילות מעל 20 שנה ולעיתים נכשלו לאחר שנים בודדות.
משך הזמן הדרוש לניתוח להחדרת שתל שיקומי ("השתלת שיניים") בלסת נמשך כחצי שעה עד שעה וחצי בהתאם למיומנות הרופא ומספר השתלים שמוחדרים באותו ניתוח. במידה ולא מרכיבים שחזור שן על השתל מיד לאחר ההשתלה, נהוג לתפור את החניכיים בחוט נספג או שאינו נספג בהתאם להעדפת הרופא המטפל. במהלך הימים שלאחר ההשתלה תתכן תפיחות קטנה המלווה באי נעימות קלה באיזור המנותח. ברוב הגדול של המקרים, אי הנעימות המלווה את הניתוח כמעט ואינה מפריעה לשגרת היום וניתן לחזור לתפקוד מלא למחרת הטיפול. הקפדה על ההוראות וההנחיות הרפואיות שלאחר ההשתלה תורמים לקיצור משך ומהלך ההחלמה.
החדרת שתל ללסת היא פעולה כירורגית עדינה מאוד. על מנת להעריך את גובה ורוחב הרכס בדיוק רב מאוד (דיוק של פחות ממילימטר אחד), ובמטרה לקבוע מהו האורך והקוטר האידיאלי של השתל שניתן להשתיל מבלי לפגוע במבנים אנטומיים סמוכים חובה לבצע בדיקה מדוייקת ביותר. בדיקה קלינית בלבד, ללא שימוש באמצעי הדמייה לא יכולה לספק את כל הנתונים הנחוצים לתכנון ההשתלה באופן יעיל ובטוח. הדמיית הבחירה המשמשת כיום להערכה לפני הטיפול היא הדמיית CT. כלי זה הוא למעשה סדרה של צילומי רנטגן מדוייקים אשר עוברים עיבוד ממוחשב במטרה ליצור תמונה תלת מימדית מדוייקת של האתר בלסת המועמד להחדרת השתל.

כן ולא. על מנת ששתל שיקומי יוכל לעמוד בפני עומס ולהחזיק מעמד בחלל הפה לאורך זמן רב עליו לעבור תהליך של איחוי לעצם הלסת (אוסטאואינטגרציה). תהליך איחוי זה מתרחש לאורך מספר חודשים ומתחיל מיד לאחר החדרת השתל. במקרים מסויימים כאשר יש צורך דחוף בשחזור שן חסרה, לדוגמה שחזור שן באיזור קדמי בחלל הפה (איזור הקשר לאסטטיקת הפנים), ניתן לשקול את הרכבת שחזור שן על השתל מיד לאחר ההשתלה ובמידה ומתקיימים מספר תנאים מקדימים ברורים.
בין התנאים המקדימים הנדרשים לשחזור מיידי על גבי שתל ניתן למצוא את הצורך ביציבות ראשונית של השתל בזמן ההשתלה, העדר זיהום פעיל באתר ההשתלה וכן בריאות תקינה של המטופל. שחזור על גבי שתל המפעיל עומס בשלב מוקדם על השתל עלול להקטין את הסיכוי לאיחוי השתל בעצם הלסת ובעקבות כך להגדיל את הסיכוי לכשלון השתל.
קיימות גישות הדוגלות ב"השתלת שיניים ביום אחד" ומבטיחות שחזור פה מחוסר שיניים תוך מספר שעות. להערכתי, יש לבחון גישות אלו בספקנות ולבחון את אחוזי ההצלחה של גישות אלו לאורך שנים.
על פי הגישה הטיפולית הקלאסית להשתלת שיניים, כפי שהוצגה לפני למעלה מ-30 שנה, יש לבצע הטיפול בשני שלבים. בשלב הראשון מחדירים את השתל לעצם הלסת ומכסים אותו ברקמת חניכיים. בהמשך, לאחר תקופת המתנה בת מספר חודשים שבמהלכם השתל צפוי לעבור איחוי לעצם הלסת, חושפים את השתל לחלל הפה ומרכיבים עליו שן תותבת.
משך ההמתנה המומלץ בין שני הטיפולים הכירורגים הוא 6 חודשים לשתל שהוחדר ללסת העליונה ו-3 חודשים לשתל שהוחדר ללסת התחתונה.
שיפור טכנולוגי בייצור שתלים שיקומיים וכן הצטברות הידע והניסיון בתחום השתלים מאפשרים לקצר את תקופת ההמתנה בין שני הטיפולים. מאידך גיסא, הפרעה חריגה בבריאותו של המטופל ובייחוד הפרעה במנגנוני ריפוי הפצע עלולים להאריך את משך הזמן ההשתלה לחשיפה.


לא. במדינת ישראל בדומה לשאר מדינות העולם לא מוכר ולא מוגדר תואר רופא מומחה להשתלות שיניים. ההגדרה של "מומחה להשתלות" אינה מאושרת כלל בישראל ואף אסורה בפרסום על פי חוק.
קיימים מספר אירגונים ואגודות ברחבי העולם אשר שמו לעצם למטרה לבסס ולהחדיר את נושא השתלים הדנטליים. בבסיס חלק מהארגונים והאגודות האלו עומדים שיקולים כלכליים ולא בהכרח מקצועיים. רמת ההכשרה ואיכות הידע הנרכשים בחלק מהמוסדות המוזכרים אינם נתונים לשום פיקוח או בקרה מצד מוסד ממשלתי או ממלכתי כלשהו וברוב המקרים מנפיקים מוסדות אלו תעודת "מומחה", "דיפלומט" וכדומה על סמך קורס או התנסות קצרה מאוד בת מספר שעות.
רק רופא שסיים את תוכנית ההתמחות ועבר בהצלחה את מבחני ההתמחות רשאי לקבל רישיון רופא מומחה ממשרד הבריאות.

השתלת שיניים, מיתוסים ואמת

השתלת שיניים בלייזר אינה כואבת ואף עדיפה על השתלת שיניים בגישה הרגילה.

שקר. במהלך טיפול כירורגי דוגמת השתלת שיניים, מרדים (מאלחש) הכירורג את אתר הניתוח בעזרת חומרי הרדמה מקומיים. בהמשך חושף הכירורג את עצם הלסת באיזור בו מוחדר השתל. במרבית המקרים חיתוך רקמת החניכיים וחשיפת עצם הלסת מבוצע בעזרת סכין כירורגי (סקלפל) סטרילי וחד פעמי.
חיתוך רקמת החניכיים וחשיפת הלסת בעזרת קרן לייזר במקום סכין כירורגי אינו מקצר באופן משמעותי את משך או מהלך הטיפול. מכיוון שהאתר המנותח הורדם טרם החיתוך, ללייזר אין ייתרון משמעותי בהפחתת הכאב. כמו כן השימוש בלייזר לא הוכח כמפחית כאב לאחר הטיפול הכירורגי כאשר ההרדמה בה השתמש הכירורג פגה.
חשוב לציין כי שימוש בלייזר לחיתוך רקמות מצריך הרדמה מקומית של אתר הניתוח טרם הטיפול בדומה לצורך בהרדמה טרם השימוש בסכין כירורגי, ולכן השימוש בלייזר אינו מונע את השימוש בהרדמה מקומית. השימוש בלייזר לחיתוך הרקמות בזמן ניתוח להחדרת שתלים לא הוכח באופן מדעי כבעל יתרון משמעותי ולדעתי האישית מדובר בגימיק שיווקי בלבד.

אני מבוטח בביטוח שיניים פרטי וזקוק לטיפול שיניים או השתלת שיניים. האם חובה עליי לגשת לאחד מרופאי השיניים המופיעים ברשימת רופאי ההסדר של חברת הביטוח או שאני יכול לבחור באופן חופשי לאיזה רופא לגשת באופן פרטי?

ברוב הגדול של המקרים אין חובה לגשת לרופא הסדר על מנת לקבל טיפול רפואי בהשתתפות חברת הביטוח.מרבית פוליסות ביטוחי השיניים המונפקות על ידי חברות הביטוח הגדולות במשק ("דקלה" "הראל" "מנורה" "פניקס"), מאפשרות למבוטח לגשת לרופא שיניים פרטי, שאינו מופיע ברשימת רופאי ההסדר, לקבל טיפול שיניים בתשלום ובהמשך להגיש תביעה פרטית לחברת הביטוח לקבלת החזר כספי חלקי או מלא על הסכום ששולם.
מסיבות מובנות, סעיף זה אינו מודגש בחוזה הביטוח ומוצנע, אך כצרכנים נבונים זכותכם לקבל את מלוא ההטבות שפוליסת הביטוח מאפשרת. מצב דומה מתרחש בפוליסות ביטוחי רכב שם יש אינטרס לחברות הביטוח להפנות מבוטחים למוסכי הסדר לביצוע טיפול ברכב במחיר השתתפות עצמית נמוכה יותר. בעל הרכב יכול לפנות לכל מוסך גם שאינו ברשימת מוסכי ההסדר, ואינו כפוף לתכתיבי חברת הביטוח, ולקבל טיפול ברכב בהשתתפות עצמית מוסכמת וידועה מראש.
בכל מקרה בו הנכם זקוקים לטיפול כירורגי מומלץ להסתמך על המלצות חברים ומכרים ולא לפעול בהכרח לפי רשימת רופאי ההסדר שכן ברוב המקרים הנכם חופשיים לבחור את הרופא המטפל ולקבל השתתפות בטיפול מחברת הביטוח.

השתלים הדנטאליים החדישים והצטברות הידע והניסיון בכירורגיה של השתלת שיניים מאפשרים כיום לעקור את השיניים החולות ולבצע השתלת שיניים באופן מיידי בכל מצב.

אמת חלקית. עקירת שיניים והשתלה מיידית הם תהליכים מקובלים ומתועדים בספרות המקצועית. אך, סיכויי הצלחה של עקירה והשתלה מיידית פחותים בחלק מן המקרים ביחס לטיפול דו שלבי. הדרישה לספק את רצונותיו של המטופל לשיקום שיניים מיידי מאלצת את הרופא המטפל למתוח את קשת ההתוויות לעקירה והשתלת שיניים מיידית ולבצע השתלות שיניים מיידית במצבים חריגים ולא מקובלים דוגמת: מצב בו קיים זיהום מקומי פעיל באתר ההשתלה, מצב בו למטופל מחלת חניכיים זיהומית לא מאוזנת ולא נשלטת, מצב בו קיימת תמיכה גרמית מופחתת לשתלים וכן מצב בו קיים עומס רב על השתלים שזה עתה הושתלו ועדיין לא נקלטו לעצם בצורה טובה. הגמישות הרבה שמגלים חלק מהרופאים גוררת בתוכה סיכוי גבוהה לכשלונות הטיפול הן בטווח הקצר (מספר חודשים עד שנה לאחר ההשתלה) והן בטווח הבינוני (שנתיים-שלוש לאחר ההשתלה). חשוב להבהיר כי הצלחת שיקום נתמך שתלים, השתלת שיניים, מוגדר כיציבות השתל והשיקום על גביו, ללא כאב או דלקת חריגה לאורך כ-8 עד 10 שנים לאחר ההשתלה.

השתלת שיניים היא הפתרון האידיאלי והסופי לבעיות שיניים. פה שבו הושתלו שתלים לצורך שיקום שיניים אינו צריך יותר תחזוקה וטיפולים שכן השתלים שונים מהשיניים הטבעיות.

טעות. אחת מן התפיסות המוטעות הרווחת בציבור היא כי פה מחוסר שיניים המשוקם בעזרת שתלים אינו צריך צחצוח ותחזוקה יומיומית מתמדת וכן אינו זקוק לתחזוקה ומעקב תקופתי אצל רופא השיניים או השיננית. תפיסה זו מוטעת מיסודה שכן אותם חיידקים המצויים אצל כולנו באופן תמידי בפה ועלולים לגרום לדלקת חניכיים ואובדן עצם סביב שיניים טבעיות עלולים לגרום גם לדלקת ואובדן עצם סביב שתלים (Peri-implantitis).
רק צחצוח יומיומי של רקמות חלל הפה, השיניים ואיזורי החיבור של השתלים והחניכיים יבטיח הקטנה של כמות החיידקים בחלל הפה ויקטינו את הסיכון לאובדן השתלים או השיניים שנותרו בפה.
שתלים בדומה לשיניים טבעיות זקוקים לביקורת ותחזוקה מקצועית אחת לחצי שנה אצל רופא השיניים והשיננית. הביקורת התקופתית אצל הרופא חשובה שכן במקרה ומתגלים סימנים להתפתחות מחלת חניכיים סביב השתלים ניתן לטפל בה ובכך להאריך את אורך חיו של השתל בפה.
חשוב להדגיש כי על פי מחקרים מדעיים שפורסמו בספרות המקצועית ושעקבו אחרי הישרדות שתלים שהושתלו בלסתות נמצא כי, במקרים בהם בוצעה ההשתלה באופן נכון והיה שיתוף פעולה מצד המטופל שרדו השתלים בממוצע של 10-15 שנים. בשום מקרה אין להסתמך על שתלים כפתרון סופי לבעיות שיניים ויש לזכור תמיד כי לשתלים בלסתות אורך חיים מוגבל התלוי הן ברופא המטפל אך לא פחות במטופל עצמו.

ראיתי בפרסומת מרפאה המציעה בדיקה רפואית ותכנון תוכנית טיפול לשיקום השיניים בחינם ללא התחייבות מצדי. האם כדאי לי לגשת למרפאה זו שכן אינני מפסיד דבר?

אחד מן הכללים הראשונים שהוסברו לי עוד בילדותי הוא ש"אין ארוחות חינם". לצערי כלל זה עדיין תקף בכל תחומי חיינו. לדעתי האישית, בדיקה רפואית על ידי איש מקצוע המקדיש את זמנו ונסיונו ללא קבלת תגמול הולם עבור הבדיקה היא לא יותר מאשר "מלכודת דבש" ללכידת מטופלים ולמכירת שירותים רפואיים, לעיתים אף בעודף. במקרים מסויימים מציעות חלק מהמרפאות לבצע צילומי רנטגן יקרים דוגמת CT ופנורמי כחלק משירות הייעוץ וללא עלות מצד הנבדק. בהמשך כאשר רוצה הנבדק לגשת למרפאה אחרת לקבלת חוות דעת נוספת מסרבות המרפאות להשאיל את הצילומים בתואנות שווא או שדורשות תשלום גבוהה עבור ביצוע הצילומים. מצב זה מאלץ את הנבדק בחלק מן המקרים לבצע את צילומי הרנטגן המורכבים שוב ולהחשף לקרינה נוספת ומיותרת.
בדיקה ותכנון נכון של תוכנית טיפול לשיקום מלא של הפה על ידי איש מקצוע היא בדיקה הנמשכת כחצי שעה ולעיתים אף הרבה יותר וכרוכה במספר רב של בדיקות ומדידות רפואיות לרבות שימוש בצילומים יקרים. שום איש מקצוע המכבד את עצמו לא יספק שירות זה בחינם. זכרו, אין מתנות בחינם.
  • דובנוב 10, תל אביב-יפו, ישראל